החלטה בתיק בש"א 25911/06

1.       לפני שתי בקשות:

האחת, בש"א 7662/07 למתן צו לחיוב התובעת היא גם הנתבעת שכנגד, בגילוי מסמכים ספציפיים ולהשיב לשאלון. השניה, בש"א 25911/06 בקשה לחיוב הנתבעת היא גם התובעת שכנגד בעיון במסמכים ספציפיים. החלטתי לדון בבקשות במאוחד:

2.       תמצית העובדות הדרושות לעניין :

2.1            עניינן של התובענות הוא בנזקים שנגרמו עקב הפרת הסכמים לביצוע עבודות במסגרת פרויקט נתב"ג 2000.

2.2         התובעת, רשות שדות התעופה בישראל, תאגיד סטטוטורי, הוקמה מכוח חוק רשות שדות

התעופה, תשל"ז-1977, (להלן: " הרשות"), הופקדה על פי החלטת ממשלת ישראל על ניהולו , תכננו והקמתו של פרויקט נתב"ג 2000 (להלן: " הפרויקט").

2.3            הנתבעת, Ceylan Construction Contracting Import & Export Ltd. חברת בנייה זרה שמקום מושבה בתורכיה, תאגיד בקונצרן תורכי CEYLAN HOLLDING A.S. (להלן: " הקבלן"), זכתה בשני מכרזים בפרויקט, האחד הקמת המבנה האווירי של הטרמינל, והשני ביצוע עבודות חשמל במבנה היבשתי של הטרמינל.

2.4            לאור זכייתה של התובעת במכרזים נחתמו בין הצדדים הסכמים לביצוע העבודות נשוא המכרזים, האחד ביום 3.8.98 והשני ביום 14.9.98.

2.5            בכלל המסמכים שנחתמו גם הסכם בניה הכולל מנגנון פיצוי מוסכם בגין איחור בביצוע שלבי העבודה כמו גם הסכם תנאים כללים המסדיר בין השאר את התחייבויותיהם השונות של הצדדים האחד כלפי  מישנהו (להלן: " ההסכמים").

2.6            הרשות מסרה לקבלן, הודעות ביום 3.8.98 וביום 14.9.98, על התחלת ביצוע העבודות נשוא ההסכם הראשון והשני בהתאמה, וכמתחייב מהוראות ההסכמים.

3.                       טענות הצדדים

3.1            הרשות טוענת בתביעתה כי הקבלן פיגר בביצוע העבודות ובנוסף עבד שלא על-פי המוסכם, והכל באופן שגרם לנזקים ניכרים. לעמדת הרשות, ביום 5.11.05 או בסמוך לכך נודע לה כי נכסי חברות האם של הקבלן בתורכיה "הוקפאו" על ידי הבנק המרכזי והוטלו עיקולים הן על נכסי הקבלן והן על חברות נוספות אשר נטען כי הן בגדרחברות אחיות בקונצרן התורכי עליו נמנה הקבלן. לאור האמור כמו גם הנטען כי כושרו המשפטי של הקבלן ניטל ממנו על פי צו של בית המשפט בתורכיה, שלחה הרשות לקבלן ביום 8.11.00 הודעה בדבר ביטול ההסכמים מחמת הפרתם היסודית.

3.2            לעמדת הרשות, מיום ביטול ההסכם, נטש הקבלן על כלל נציגיו ועובדיו את הפרויקט. כתוצאה מכך, ובהתחשב בהיקף הניכר של העבודות, היא נאלצה לטענתה לנקוט בהליכים שונים על מנת להחליף את הקבלן באחרים והכל תוך שהוסבו לה נזקים בהיקפים עצומים, ובכלל זה עיכובים בהשלמת הפרויקט.

3.3        הקבלן הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד. בכתב התביעה שכנגד נטען כי זמן קצר לאחר תחילת העבודות התברר לקבלן כי הפרויקט לוקה במספר עניינים מהותים ובכללם במערך הארגוני, העדר לוח זמנים סדיר ובחוסר תאום בין הקבלנים השונים. עוד נטען כי סופקו מפרטים שגויים ונתנו הוראות הנדסיות בלתי נכונות. לאור כל האמור נגרם לקבלן לגרסתו הפסדים כספיים כבדים והכל מחמת התנהלות הרשות.

4.       כל אחד מהצדדים הגיש כנגד משנהו בקשות ביניים בקשר לגילוי מסמכים שעל צד השני לחשוף ובנוסף התבקש בית המשפט לחייב את הרשות גם במענה לשאלון.

5.    ההלכה הפסוקה והמסגרת הנורמטיבית לבקשות דנן:

     5.1  תקנה 121 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן " התקנות"):

" בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו.

5.2     בחינת כללי הליכי גילוי המסמכים מגלה כי נקודת המוצא היא שלכל צד קמה זכות לעיין בכל המסמכים המצויים בחזקתו של הצד השני, זאת לשם פישוט ההליכים, ייעולו של הדיון המשפטי וחיסכון בזמן שיפוטי. במסגרת הדיון האזרחי, ההלכה היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלבנטי למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח' , פ"ד מט (4) 54, בעמ' 60:

" על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה...הרלבנטיות של מסמך לעניין גילויו, רחבה יותר משאלתקבילותו במשפט, הרלבנטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים."